היום התאריך העברי הוא כב בסיוון. לפני 30 שנה בדיוק בתאריך עברי זה ארע אסון הבונים הנורא – אסון תאונת הרכבת הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.
ב-11 ביוני 1985 יצא אוטובוס ובו תלמידים מכיתה ז' בבית ספר ברנר בפ"ת ונסע בשביל עפר שהצטלב עם מסילת רכבת. באותה תקופה לא היה במקום רמזור או תמרורים ונהגת האוטובוס אמנם עצרה לפני המסילה, אך לא הבחינה ברכבת המתקרבת והמשיכה בנסיעה כדי לחצות את המסילה. נהג הקטר לא הספיק לעצור בזמן והתנגש בעוצמה באוטובוס שהועף לכ-40 מטרים. כתוצאה מכך, נהרגו 22 מיושבי האוטובוס (19 תלמידים, מורה, נהגת ואם מלווה).
היו אלה הימים האחרונים של שנת הלימודים דאז ובהמלצת פסיכולוגים הומלץ כי בית הספר ישוב לימים האחרונים של הלימודים ויפעל כסידרו. אך לא מפתיע שבמדינתו הקטנה אסונות כאלו קשים מנשוא והמדינה כולה השתתפה בצער המשפחות ונעצבה רק ממחשבה על האסון הנורא. האסון הפך לשיחות היום-יום של תושבי המדינה שלא יכלו לשמור בלב והיו חייבים לשתף את רגשותיהם אחד עם השני. לאחר האסון נקבע לערוך הלוויה ממלכתית בהשתתפות ראש הממשלה ונשיא המדינה.
ואלה שמות המנוחים: עודד אגמון ז”ל, מיטל גיגי ז”ל, אסתר גץ ז”ל, ערן דהרי ז”ל, אורית הרשברג ז”ל, דביר ורובל ז”ל, צחי חבשה ז”ל, תמיר טסה ז”ל, שרונה כברה ז”ל, יאירה כהן ז”ל, סיגלית כהן ז”ל, יוסי לוי ז”ל, לילי מזרחי ז”ל, שלמה מזרחי ז”ל, מירב מנדלוביץ ז”ל, שלי מנדלוביץ ז”ל, ליאת סיני ז”ל, פלורין פלנציאנו ז”ל, ליאורה צרפתי ז”ל, אייל שאטי ז”ל ואמיר שחר ז”ל.
יהי זכרם ברוך.
One thought on “30 שנה לאסון הבונים”